07. מקומי לא מקומי from Dovevo by Kobiko
Tracklist
| 7. | 07. מקומי לא מקומי | 5:12 |
Lyrics
החלטתי לשתף אתכם על קצה המלזג בקשיי הקליטה שעברנו אי שם באמצע התשעים
מקווה שזה לא נשמע כמו התבכיינות יותר מידי
רק מספר
מי אני? אה? תגידו לי
מי זה? מקומי לא מקומי?
מה כתוב על הפנים? מה יגיד לי הראי?
הוא לא מכיר ת'מבטים של העולים
אני עדיין לא מבין עברית
תגיד לי איך מתקשרים עם זרים?
הילדונת מהשיט כבר איננה לידי
נגמרו המשחקים חילופי המבטים
רגשות של ילדים
נשארה היא בליבי טרם הכרנו נפרדים
איך מוצא אותה אני?
געגועים של ילדים
עעעחח היו ימים..
בוחנים אותי תמיד אני מבין
נכשל בפרק של הביטחון עצמי
השניה עשינו עליה, ביגי עדיין חי היה
טופאק עדיין בחיים..
לא שהחלטתי אני על עליה לאוניה
לא נשאלה השאלה
כמו גם לא על הברית מילה אחרי שנה
איך זה שלא שואלים אותך
אם לחתוך לך חלק מהגוף או לא??
זה לא לשיקולך?
..עם נבחר
וברצינות, מה שמפריע לי אידיוט
ש'תה לא מכיר אותי, פלוץ!
אל תשדך לי תגיות
ואל תלביש עלי שטויות או כותרות מיותרות!
נכון אידיוט, הרי הכי קל לעוות את הזהות לבן אדם
במקום לנסות ולקבל את הסימפטום על תכונותיו
החמרמיר צועק - רוסי מסריח
בלי להבין שאני באתי מאוקראינה
ואני פה now
בחלום של ארץ ציון
אני פה now
מידי יום המצב מחמיר מרגיש אני כמו זר
יותר ויותר מוזר.. ההם מתייחסים כמו לחייזר
אבל חכו כמה שנים, לכו תכינו ת'הורים, מעכשיו..
וואייי רק אם הייתי גם יודע להגיב
ולהגיד ולהגדיר את הגבולות לבני כלבים
ובקללות גם להחזיר אז החיים היו יפים
אבל אני עולה טרי רק מימיקה אני מבין
ואז עברנו למרכז לחייזרים האחרים
ההם דומים מעט אבל טיפה שונים
גם הם אותי לא מבינים בשיט
וכמובן אני אותם גם לא מבין באותם ימים
תגיד לי מה הכוונות 'שך?
הן תמימות ואמינות?
או זדוניות ואגו מנופח בלון?
הם לא לימדו אותך תקשורת בני אנוש?
ילדון, לוחצים ת'יד, אומרים שלום
זאת הסיבה שאבא בא לפה
הוא רצה שיהיה טוב
רצה שיהיה טוב..
25 שנה כעבור לפעמים הראש עדיין באותו מקום שם
התקופה מהעבר בזיכרון ולא סגור האם זה טוב ומועיל
למי? אם בכלל..
מי יגיד ת'אמת בפנים?
בלהקה של זאבים
הרי כבר יש להם חוקים משלהם
הם אחרים אף אחד לא לימד אותי
הם חדשים לי כמו גם שפת הסימנים של הפראים האלה
הפודל גם תמים וגם לא מקומי
ולא מכיר כללי התנהגות של זאבים
למזלי הרע הם בדיוק באו רעבים
לטעום טרף טרי, העולה שלא מבין עברית
ילדודס משחקים אותה גברים
בוחנים אותי תמיד אני מבין
אימפולסיבי בתגובה , מאוד פגיע מבפנים
צוחקים ולועגים מציקים הצוציקים
ההם קולטים ומנצלים שהילד לא מגיב
השניה עשינו עליה מיד התחילה בעיה
אנ' לא מוכן לקרב, אין עלי גאן או מחסנית
רק מתכנן ת'אימונים
..טופאק עדיין היה בחיים...
היום מכור לראפ, ובאותם ימים למדתי עברית
בבית אז היינו מקשיבים לקלטות בטייפ רגיל
עברית תיקנית בשיחות
לא הרבה היו דרכים אחרות
כדי ללמוד להכיר ולהבין
בבית הספר מלמדים היו בסיס
כמובן גם כל הטאקלים בייסודי תרמו להסתגלות
ולפיתוח חסינות בלי חיסונים
זה היה נחוץ לי
שומעים, אחד התחביבים האהובים מהילדות
שמלווה אותי שנים זה רכיבה על אופניים באזור המגורים
שעות מבלה על השבילים
היו הרבה מעברים והתחביב עבר איתי
בחיק עצמי עושה חיים פחות בולט לסובבים
נמצא בנקודת תצפית ניידת ומוסווית חלקית
מקדיש ת'זמן למחשבות הסקרנות נסעה איתי
אני זוכר איך בקיבוץ היה אומר לנו אדון ש
"רק סבלנות תעזור לכם בארצנו זו"
ההתאקלמות התארכה...
אחרי עונה עברנו שוב לפרדס כץ
המאורע מהעבר בזיכרון
עכשיו מצא לו גם פינה פה באלבום
משחרר את זה החוצה אחת ולתמיד
מעניין אם זה יועיל.. ולמי?
לאן ייקחו אותי הדרכים..
מי יגיד ת'אמת בפנים?
החושים הטירוף הפנימי ממשיך לא נגמר
רק הזמן מרפא פצעים
מי זה? מקומי לא מקומי?
מה כתוב על הפנים?
מה יגיד לי הראי?
הנה, הוא כבר מזהה אותי!
בוחנים אותי תמיד אני מבין
רק הזמן מרפא כאבים..








